טיפול לגמילה מעישון סיגריות
עישון סיגריות אינו רק הרגל שגורם הנאה מחד ונזק גופני וסביבתי מאידך. העישון הוא התמכרות גופנית, התנהגותית ופסיכולוגית. הסיגריות הן חלק מההתנהלות היומיומית של המעשן ומלוות את רוב הפעולות השגרתיות של החיים.
העישון נתפס כמסייע להתמודדות עם מצבים רגשיים ומלווה כמעט כל התנהגות, כמעט בכל מקום ומצב. המיתוסים משתלטים על ההיגיון ומהווים הסבר לכל קושי. קשה לנפץ מיתוסים כמו: "הסיגריה מסייעת בריכוז, מרגיעה ,מסייעת להירדם, משחררת משעמום" וכדומה.
בהתחלה מצטרפת הסיגריה להתנהגויות ולפעולות הרגילות של היומיום. בהמשך מתקבע בתודעה הקשר האסוציאטיבי בין ההתנהגות לסיגריה ונוצרת אשליה כאילו ההתנהגות תלויה בסיגריה ולא תוכל להתקיים בלעדיה. העישון הוא הסיבה לצאת להפסקה קלה מעבודה או לימודים, העישון מתלווה לשתיית הקפה, אחרי הארוחה, בזמן שיחת טלפון, בעת נהיגה, מול המחשב או הטלוויזיה, אחרי הסקס, לפני השירותים ועוד
כך גם לגבי רגשות - עישון סיגריות מהווה בין היתר גם אמצעי לוויסות רגשי. המעשנים נעזרים בסיגריה כדי להפיג מתח, להפחית חרדה ולהירגע. הסיגריות נתפסות אצל המעשן כקשורות לרגשות שהוא חווה לאורך היום, עד שנדמה לו שלא יוכל להתמודד עם רגשותיו מבלי לעשן.
לצד התלות ההתנהגותית והפסיכולוגית החזקה בעישון, מתפתחת אצל המעשנים גם התמכרות פיסיולוגית לניקוטין, שהיא חזקה ומהירה יחסית להתמכרות לחומרים אחרים. הניקוטין מגיע למוח ומשפיע עליו במהירות שיא של שניות בודדות. ההשפעה היא קצרה יחסית ומתפוגגת תוך פחות משעה ולכן הצורך לעשן שוב מתעורר תוך זמן קצר. עישון סיגריות נעשה בממוצע 20-40 סיגריות ליום, הרבה יותר מכל שימוש בחומר ממכר אחר.
ההחלטה להפסיק לעשן גורמת לפחד מכישלון ולחששות לנוכח הקשיים הצפויים: קושי להתרכז בעבודה או בלימודים, קושי לוותר על הפסקות העישון, פחד מהשמנה או עצירות, חשש להיות עצבני ובכך לעורר קונפליקטים זוגיים או משפחתיים, חשש מהפחתת ההנאה מיחסי מין וכדומה. הפרידה מההרגל הממכר היא תהליך קשה וכואב, המחסור הנפשי בעישון גורם לכמיהה שקשה להתמודד איתה. המחסור הגופני בניקוטין מתבטא בתופעות של עצבנות, כאבי שרירים, קשיים בשינה, עצירות, עייפות ועוד.
טיפול פרטני אצל איש מקצוע מומחה בגמילה מעישון, מאפשר לאדם הנגמל להתמודד עם הקשיים הגופניים, רגשיים ונפשיים בתהליך הדרגתי, מותאם לקצב וליכולת האישית, להרגלי החיים, למאפייני האישיות ולמצב הנפשי. הטיפול הפרטני מאפשר התייחסות לתכנים אישיים שעולים בצד התייחסות לפרידה מההרגל ולשינוי ההתנהגותי הנגזר ממנה, ובכך מגביר את הסיכויים להצלחת הפסקת העישון לטווח ארוך.
הטיפול הוא קצר מועד בשיטה קוגניטיבית התנהגותית. התהליך הטיפולי משלב משימות, תרגול ותוכנית להפחתה הדרגתית של העישון. כמו כן הסתייעות בתחליפי ניקוטין ובתרופות, לפי הצורך ובהתאמה אישית.